שוברים שתיקה הינו ארגון של חיילים משוחררים האוספים עדויות של חיילים אשר שירתו ביחידות צה"ל השונות במהלך האינתיפאדה השנייה.
חיילים המשרתים בשטחים מאז תחילת האינתיפאדה השנייה עדים ואף נוטלים חלק בפעילות צבאית אשר שינתה ומשנה אותם ללא היכר. מקרים של התעללות, ביזה והשחתת רכוש הפכו זה מכבר לנורמה אך זוכים להצדקה מנימוקים בטחוניים או על-ידי סיווגם כ"מקרים חריגים". מן העדויות עולה תמונה חמורה של אופי הפקודות בכלל ואופי הוראות הפתיחה באש בפרט. בעוד מציאות זו, המוכרת לחיילי ומפקדי צה"ל, מתנהלת בחצר האחורית של מדינת ישראל, החברה הישראלית ממשיכה לשתוק ולהכחיש את הנעשה בשמה. חיילים משוחררים אשר חוזרים לחיים האזרחיים מגלים את הפער בין המציאות שפגשו בשטחים לבין השתיקה בחברה הישראלית. על מנת לחזור ולהיות חלק מהחברה הישראלית החיילים נדרשים להתעלם מהמציאות שלמדו להכיר.
שוברים שתיקה משמיעים את קולם של חיילים אלו כדי להביא את החברה הישראלית להכיר במציאות שהיא יצרה.

עד היום, שוברים שתיקה ראיינו מאות לוחמים אשר שירתו בשטחים וממשיכים לראיין חיילים מדי יום. ראיונות אלו מפורסמים, בין היתר, באתר הארגון, בחוברות שהארגון מפיץ, באמצעי תקשורת שונים וכן בהרצאות ברחבי הארץ ובסיורים מודרכים של הארגון לחברון. העדויות מובאות כמעט ללא עריכה ובאנונימיות מלאה, על מנת להגן על החיילים ולעודדם לדבר.

אנו מאמינים שהחברה הישראלית חייבת להתמודד עם הנעשה בשמה ולהכיר במחיר המציאות שאליה היא שולחת את מיטב בניה ובנותיה.

איסוף עדויות

לאורך שנות הפעילות של שוברים שתיקה, ראיינו יותר מ-650 לוחמים ולוחמות ששירתו בשטחים מאז שנת 2000. תהליך גביית העדויות מתבצע על ידי חברי הארגון, כולם לוחמים משוחררים בעצמם. כל אדם שמעיד לשוברים שתיקה מבין מה מטרת הארגון.  לאחר הראיון עצמו, העדות עוברת תמלול וסימון של החומרים הרלוונטים לשוברים שתיקה. באף אחד מהשלבים האלו לא מתבצע עריכה כל שהיא של הטקסט עצמו.

ברוב המקרים העדים של שוברים שתיקה בוחרים להישאר אנונמים. עובדה זו נובעת מלחצים שונים שמופעלים על חיילים לא לדבר עם שוברים שתיקה, או לא לדבר בכלל אם גורמים מחוץ לצבא.  המחויובות הראשונה שלנו היא כלפי חיילים שבוחרים לדבר על מה שמפריע להם בעת שירותם