שם: ***
דרגה: סמ"ר
יחידה: לביא
מקום התקרית: חברון
תיאור האירוע:

האלימות של המתנחלים היה כלפינו, כלפי משטרה, כלפי פלסטינים וכלפי אירופאים.

תן לי דוגמאות.
כל פעם שפלסטינאי עובר ברחוב, לא כל פעם אבל הרבה פעמים, אז זורקים עליו אבנים, בועטים בו.

מי זה זורקים?
המתנחלים. ואני ראיתי סרטים – יש שם מצלמות בכל חברון, בכל פינה יש שם מצלמה – אז ראיתי סרטים שרואים ילד בן שמונה בא לילד בן כלום, בן שנתיים, שהוא ברחוב, לרגע האמא שלו עזבה אותו, בא, בועט בו, מתחיל לבכות וברח. זה דברים נוראיים. זורקים אבנים על האירופאים, אנחנו רוצים להפריד אז הם זורקים אבנים עלינו. זורקים אבנים על המשטרה, זורקים ביצים, עגבניות.

מה התפקיד שלכם ביחס למתנחלים בחברון? מה מגדירים לכם מטרה?
שאם יש בלגן, אז אנחנו צריכים לקרוא למשטרה. אסור לנו לגעת בהם, אנחנו יכולים מקסימום לחטוף את האבנים במקומם, במקום הערבים.

אסור לכם לעכב גם?
לעכב, לא יודע.

לא יצא לכם אף פעם שעיכבתם מתנחלים עד שהמשטרה תגיע?
הם פשוט שם, הם לא בורחים, המתנחלים. לא חושב. היה עכשיו, לא מזמן, דווקא כשאני לא הייתי בפלוגה, היה חייל שקיבל אבן ממתנחל ואז הגיש תלונה, קיבל 500 שקל פיצויים. יצא לו לא רע. המתנחל שילם 500 שקל פיצויים ועוד 200 שקל קנס ועוד שלושה חודשים על תנאי לשנתיים. המתנחל אמר שהוא מצטער, שהוא לא התכוון לפגוע בחייל, הוא התכוון לפגוע בערבי.

אז זה בסדר.
אז זה בסדר, כן.

שם: ***
דרגה: סמ"ר
יחידה: גבעתי
מקום התקרית: חברון
תיאור האירוע: עכשיו, הילדים זה הדבר המטורף ביותר. היה שם איזה ילד. היינו בסיור. 3-4 חיילים ומפקד. המפקד הוא מפקד כיתה. שגם מפקדי כיתה בפלוגה מסייעת הם לא החיילים המובחרים ביותר שיש. עם כל הכבוד שיש לי לצבא. באים. יש איזה ילד בן 3 מתחיל לירוק על מכוניות. מוניות עוברות והילד מתחיל לירוק עליהם.

יורק על הרכב?
על הרכב. על אנשים אני לא זוכר אבל רכב נורא קל לירוק על הרכב כי הנהג נמצא בתוך הרכב. הוא לא ייצא, הוא לא יעשה לך משהו.והמפקד אומר מה אתה רוצה? אני חייל אחד מפקד עוד שלושה חיילים והם כולם מאושרים. אני מקסימום שהייתי יכול לעשות זה לא להשתתף בהצגה הזאת אבל באמת כאילו. בחברון הילד הזה הלך וירק על המוניות של הפלסטינים. ברחוב, היו שם פלסטינים היום שם לפי מה ששמעתי בחדשות אז כל הרחוב הזה לא גרים בו כמעט פלסטינים בגלל כל התקריות האלה. היום. אז מדובר על שנת 2000 לפני האינתיפאדה שזה היה הישוב היהודי. אבל היה שם מיעוט יהודי. 450 מתנחלים בתוך שכונה ערבית שלמה. אחר כך הילד עלה למעלה, זה לכוון תל רומדה עדיין רחוב השוהאדה. המשך רח' השוהאדה לכיוון תל רומדה. בא והתחיל לצעוק על הפלסטינים ולהעיף אותם מהשולחנות מהכסאות שלהם. ילד בן 5. ממש ילד קטן והפלסטינים התחילו לצעוק עליו רק צעקות. ובאים החיילים שאני הייתי חלק מהכח "הדי-אלוולד". כאילו ילד בערבית. כאילו מגבים אותו. כמובן והם לא הופתעו. הם עודדו אותו ואחר כך אומרים מה אתם רוצים. בעצם מגבים אותו. את הילד הזה.

מי החיילים או המתנחלים?
החיילים. המתנחלים לא קשורים לזה. אחד הטראומות שלי מהשרות זה שחייל בא ואומר שהוא בא לשמור על המדינה וילד בן 4 בא אליך ואומר לך מה זה ראשי תיבות של צה"ל- צבא הגנה למתנחלים. ואתה רואה את זה בצורה שהיא כל כך נכונה. אבל כשילד בן 4 בא ואומר לך את זה, אותי זה השפיל. אתה מרגיש מושפל. כשאתה בא וצריך לעשות דבר כזה...

זה מה שילד אמר לך
ילד מתנחל בן 5. המתנחלים כאילו היה בסדר איתנו. אני זוכר נועם ארנון פעם בא ומזג לנו שתיה קרה. והיה ממש בסדר. אבל בסדר מבחינה של אתם באים להגן עלינו ולא על שום דבר אחר. ובגלל זה אני ממש לא מופתע על כל ההפגנות בחברון ושהפינוי של הישוב היהודי שבאו זרקו על החיילים שמה כדורי צבע ודברים כאלה. שהחיילים שם ברגע שהם רואים שהם לא מגינים עליהם מבחינתם הם משתפי פעולה עם האוייב. ואפשר לעשות איתם...

דרגה: סמל ראשון
יחידה: גדוד 50, חטיבת הנח"ל
מקום התקרית: חברון
תיאור האירוע:

במהלך סיור בחברון שהיה באחד מימי החג של התושבים הערבים והיה דוכנים של אוכל ושעשועים, התושבים היהודים בחברון התחילו להתרוצץ ולהפוך דוכנים של הערבים. אני אישית ראיתי שוטרי מג"ב שעזרו להם והרביצו לערבים ואמרו להם [לערבים] לסתום את הפה ולהיות בשקט.

דרגה: סמל ראשון
יחידה: גדוד 50, חטיבת הנח"ל
מקום התקרית: בית שערבתי, חברון
תיאור האירוע:

בזמן משמרת של פטרול "30" שמשימתו היא לפטרל בקסבה המערבית של חברון, הוקפצתי לבית שרעבתי, שהוא בית ערבי נטוש הצמוד לשכונת אברהם אבינו, כדי לפנות קבוצה של מתנחלים שפלשו לבית. הפטרול בפיקודי שהה במקום 3 שעות תוך עימות פיזי אלים וממושך עם המתנחלים, וכל זאת במקום לפטרל בקסבה. תוך כדי התקרית הגיעו למקום שוטרים מתחנת גבעת אבות, ומיד ספגו ביצים ואבנים שהושלכו לעברם.

שם: ***
דרגה: סמ"ר
יחידה: נח"ל
מקום התקרית: חברון
תיאור האירוע: בעמדת שער, בחברון, יש שם בעצם מחסום כזה שעומדים שם שני חיילים, שני חבר'ה, שזה מחסום בין השטח היהודי, בין H1 ל- H2, בין השטח היהודי לשטח הפלשתינאי. והגיע איזה תמהוני עם מזוודה ביד מהשטח הפלשתינאי, והתכוון, התעתד להיכנס לשטח היהודי. השומרים שם רצו לעצור אותו, צעקו עליו והוא לא שמע אותם. דחף את שני השומרים, נכנס פנימה, עבר את העמדה הזאת, עבר עוד עמדה, עבר את 68, אף אחד לא עשה כלום. אחד המתנחלים הוציא אקדח וירה בו, פתח לו את הירך. זה היה לקראת סוף הקו, כשאני כבר הייתי בתאג"ד. שלף אקדח, ירה לו בירך. בדיעבד הסתבר שהוא סתם היה תמהוני, לא היה לו שום דבר בתיק. היה לו תיק מלא בגדים. סתם, תייר בכלל, לא מהארץ, לא ברור מה הוא עשה שם. ובמקרה הזה טיפלתי שזה היה, גם לא הצלחנו להציל אותו. הוא אחר כך מת בבית חולים.
מכדור בירך?
מכדור בירך. פתח לו את העורק הפמורלי. ככל שהדקנו את הח"ע אז פשוט העצם שלו עלתה למעלה, העצם שלו בלטה מהירך ועלתה, ולא הצלחנו לעצור. שמנו לו שני ח"ע...
מה עשו עם המתנחל?
שום דבר. כלום. זה היה לגיטימי. הוא מבחינתו קיבל טפיחה על השכם, וואלה הייתי בסדר.

דרגה: סגן
יחידה: חטיבת הנח"ל
מקום התקרית: חברון
תיאור האירוע:

בתור מש"קית, ישנתי אצל אחת הפלוגות, שישבה במתקנים בחברון, והייתי ישנה, בגלל שלא היה מקום לבנות, הייתי ישנה בחדר עם הבנים ואני זוכרת שבאיזה לילה אחד, בארבע בבוקר, מגיע אחד המפקדים למחלקה, הוא היה סמל, אני חושבת ומתיישב לי ככה על המיטה, מעיר אותי, אני קופצת ככה, הוא מתיישב כולו עם האפוד הקרמי, עם קסדה, עם נשק, ירד השניה מהשמירה ואני אומרת לו "קרה משהו?", הוא יושב ככה עם מבט קצת מזוגג בעיניים ואומר לי "חלמתי חלום" אומרת לו "איזה חלום חלמת?" "חלמתי שיהודים מביאים לי מכות וערבים מביאים לי מכות ואני עומד באמצע ואין לי מה לעשות" ואז שאלתי אותו "זה לא היה חלום, אה? ירדת עכשיו משמירה וקרה משהו" אז הוא אמר "כן" הייתי צריכה ממש, החייל היה המום, הם בדיוק פינו איזה מתנחלים שנכנסו לחנויות של פלסטינים בחברון והיה, הפלסטינים באו להגן על החנות שלהם, המתנחלים ניסו להיכנס אליה בכוח, החיילים היו שם בתווך וחטפו מכות גם מהם וגם מהם והחייל פשוט היה מזועזע, אני הייתי צריכה ממש לעזור לו להוריד ת'קסדה, להוריד ת'אפוד, ללכת לישון לשכוח מזה, הוא חזר המום מהסיטואציה הזאת. זה אחד הדברים שנחקקו לי ככה טוב.

שם: ***
דרגה: סגן
יחידה: חיל חינוך/נח"ל
מקום התקרית: חברון
תיאור האירוע:

 

בתור מש"קית ישנתי אצל אחת הפלוגות שישבה במתקנים בחברון. בגלל שלא היה מקום לבנות, הייתי ישנה בחדר עם הבנים. ואני זוכרת שבאיזה לילה אחד, בארבע בבוקר, מגיע אחד המפקדים במחלקה, הוא היה סמל אני חושבת, ומתיישב לי ככה על המיטה, מעיר אותי. אני קופצת ככה, הוא מתיישב, כולו עם האפוד הקרמי, עם קסדה, עם נשק, ירד השנייה מהשמירה, ואני אומרת לו: "קרה משהו?". והוא יושב ככה עם מבט קצת מזוגג בעיניים ואומר לי: "חלמתי חלום". אני אומרת לו: "איזה חלום חלמת?". "חלמתי שיהודים מביאים לי מכות וערבים מביאים לי מכות ואני עומד באמצע ואין לי מה לעשות". ואז שאלתי אותו: "זה לא היה חלום, אה? ירדת עכשיו משמירה וקרה משהו". אז הוא אמר: "כן". הייתי צריכה ממש, החייל היה המום. הם בדיוק פינו איזה מתנחלים שנכנסו לחנויות של פלסטינאים בחברון. הפלסטינאים באו להגן על החנות שלהם, המתנחלים ניסו להיכנס אליה בכוח, החיילים היו שם בתווך, חטפו מכות גם מהם וגם מהם. והחייל פשוט היה מזועזע. אני הייתי צריכה ממש לעזור לו להוריד את הקסדה, להוריד את האפוד, ללכת לישון, לשכוח מזה. הוא חזר המום מהסיטואציה הזאת. זה אחד גם הדברים שנחקקו לי ככה טוב.

שם: ***
דרגה: סמ"ר
יחידה: נח"ל
מקום התקרית: חברון
תיאור האירוע: עיקר הבעיה שלי בחברון היתה המתנחלים, הציבור היהודי. היתה הרגשה כאילו אתה שומר על הערבים מהיהודים. ולא אלה ולא אלה אהבו אותנו, אבל היתה הרגשה שהיהודים עושים מה שהם רוצים, שלאף אחד לא אכפת. אתה תקוע באמצע. אני אתן לך מקרה שקרה לידי. הייתי ש"ג ואחת העמדות למטה הקפיצו חובש בקשר. מישהו החליף אותי בש"ג, רצתי למטה, אני רואה ילדה בת שש, פלשתינאית, כל הראש שלה פתוח.
ב- 44?
כן. הילד המאוד חמוד שהיה מתארח אצלנו במוצב החליט שלא מתאים לו שהפלשתינאית תעבור לו מתחת לבית, לקח בלוק ופתח לה את הראש. ילדים עושים שם מה שהם רוצים. אף אחד לא עושה עם זה שום דבר. זה לא מזיז לאף אחד. ההורים שלו, אחרי זה, ההורים שלו רק שיבחו את זה. ההורים שם מעודדים את הילדים לעשות את הדברים האלה. היו לי המון מקרים כאלה. ילדים בני 12-11 יהודים מרביצים לפלשתינאים, וההורים שלהם גם באים לעזור להם, ומשסים בהם את הכלבים שלהם, ואלף ואחד סיפורים.

שם: ***
דרגה: סמ"ר
יחידה: נח"ל
תיאור האירוע: נכנסנו לתל רומידה, החלפנו את שמשון. הם מאוד היו מעורבים בחיי היישוב היהודי בחברון שם, ברמה של יושבים לארוחות ערב בימי שישי ועושים חגים ביחד. מה שמוביל לדעתי לקשר הישיר בין האירועים הבאים. לדוגמה, שמעתי על זה, על מתנחלים שירו מהכלים שלהם לפי הנהלים של חברון, שמגיבים ליעדים, לאיתורים. מתנחלים שביצעו ירי בכלים של חיילים.

שם: ***
דרגה: סמ"ר
יחידה: נח"ל
תיאור האירוע: נתקלנו במתנחלים שהיו מתנהגים בצורה... זורקים אבנים על בתים של אנשים. מצאתי את עצמי בתור חייל מתעמת המון עם המתנחלים. זורקים אבנים על דודי שמש של פלשתינאים. היה בית מול תל רומידה שהיה נטוש, נכנסו אליו, התחילו לעשות בו פוגרומים כאלו.

הבית העליון, למעלה? שרפו אותו.
כן, כן. ואני זוכר קטע הזוי שם, מגיע ברוך מרזל... הם שם משמידים, אתה רואה יעני איזה בית, זורקים אבנים, וזה ילדים קטנים כאילו, אתה יודע, כל החבר'ה האלה שמתחת (גיל) לעשר.

שם: ***
דרגה: סמ"ר
יחידה: לביא
מקום התקרית: חברון
תיאור האירוע:

לאן הולכות כל הקלטות של המצלמות של הצבא?
המצלמות שלנו זה סתם, מצלמה פלוגתית שהמ"פ הקודם השאיר את זה מתנה. זה אמור להיות בפלוגה.

והמצלמות בחברון עצמה?
יש שתיים. של המשטרה, לפי מה שידוע לי, זה במערת המכפלה. יש שם, סתם, מתצפתים מה קורה שם. ושל הצבא, זה הולך לתל רומידה. יש שם מסכים.

יש בחמ"ל מסכים?
כן, משהו אדיר.

וזה יורד על קלטות?
כן. זה יורד על קלטות וזה עושה כאילו תמונה מתוך שלוש, יש כפתור מיוחד.

מה זאת אומרת?
בשביל לחסוך בקסטה או בזיכרון במחשב, אז לא שומרים את כל... זה עושה אחד משלוש. זה נראה קצת מוזר. אז חלק מהסרטים הם לא ממש טובים, וכל שאר הסרטים זה סרטים טובים.

והסרטים, לאן הם הולכים?
כלום, נשארים במחשבים, למקרה שיש איזה אירוע.

יש מחשבים בחמ"ל שקולטים את הכל?
כן, כן, קולטים את הכל.

לא מורידים לקלטות כל כמה זמן?
לדיסקים, כן.

שנשארים שם?
כן, אם יש איזה אירוע, נניח אני יודע שהיה פעם אירוע, לא יודע איך לקרוא לזה, לא פלילי, פח"עי, אבל הפוך, מהצד של המתנחלים.

מה קרה?
לא יודע, נעם פדרמן או מישהו נתן מכות לאחד הערבים, אז בחקירה של המשטרה אז הם הראו לו את הסרט הזה שרואים אותו. כמובן שהוא מיד התקשר למח"ט ואמר שהמצלמות זה בשביל להגן על המתנחלים, להגן על היהודים, לא בשביל להגן על הערבים ואסור לערב את זה כי זה עבירה פלילית, זה לא עבירה פח"עית. אז מאז נניח, כל פעם שיש, אסור להם להעביר את זה למשטרה. בכלל, מאז היה מאוד מחמיר, אסור היה לשוטר להיכנס למקום הזה, זה נקרא טמ"ס, טלוויזיה במעגל סגור.

לחמ"ל, אסור לשוטר להיכנס לשם?
היה איזה תקופה. עד שסידרו את זה. היה איזה חודש שהיה אסור לשוטר להיכנס.

והצבא, אסור לו להעביר את הקלטות האלה למשטרה?
כן.

ממי שמעת את זה?
מהתצפיתניות.

יש תצפיתניות בתוך המוצב?
כן.

איזה יחידה?
לא יודע, הן נקראות טווס.

שם: ***
דרגה: סמ"ר
יחידה: לביא
מקום התקרית: חברון
תיאור האירוע:

התפקיד שלנו זה להוות חיץ בין המתנחלים לערבים בעיר, הפלסטינאים. יש עמדות בכל פינה של רחוב, יש עמדת שמירה.

מה הדבר שהכי הרשים אותך לטובה, לרעה?
הכי הרשים אותי זה רחובות שוממים מאדם, מדי פעם יש מתנחל שעובר, זורק אבנים על ערבי.

רחובות שוממים מפלסטינים?
לפי תיאורים של אבא שלי, שגם היה בחברון, אז הוא אמר שזה היה ממש – גם המ"פ שלי אמר – היה ממש שוקק חיים שם, כל החנויות.

מי זה המ"פ, ***?
כן. לפי הסיפורים של המ"פ ואבא שלי, היו שמה חנויות ומסחר בין פלסטינאים לישראלים. היום כל החנויות מרותכות, רשום עליהם "מוות לערבים", "הערבים לתאי הגזים" ועוד שלל מיני יצירתיות.

דרגה: סמל ראשון
יחידה: גדוד 55, חיל התותחנים
מקום התקרית: כפר יעבד, חטמ"ר מנשה
תיאור האירוע:

הייתי בסיור ושמענו ירי כבד, דיווחנו לחמ"ל וכל הכוחות הוקפצו. כוח שהגיע לפנינו תפס שני כלי רכב של מתנחלים יורים לעבר הכפר. לאחר דין ודברים ודרישה לעצור אותם או לפחות לשלוח אותם למשטרה שלא קיימת בשטחים, זה הסתיים בלחיצת ידיים ושבת שלום. כשסיפרתי לחיילים אחרים הם הוסיפו שזאת לא הפעם הראשונה שדבר כזה קורה.

דרגה: סמל ראשון
יחידה: חיל ההנדסה
תיאור האירוע:

אוגוסט 2003.

בחברון – מתנחלים בנו מאחז בלתי חוקי הם החליטו שלערבים אסור ללכת על הציר של המתפללים ההחלטה היא של המתנחלים אפילו שהם לא החוק ואסור להם כל פעם שהיה עובר ערבי היו זורקים עליו אבנים צועקים עליו ומרביצים להם גם ילדי המתנחלים צעקו על הערבים ועל נשים ערביות בהריון. הם גם הציקו לחיילים הדתיים שבפלוגה ואמרו להם שהם לא ראויים להיות דתיים.

ידוע על תחקיר שהתבצע: לפעמים כן ולפעמים לא, ניסינו לפנות אותם שוב ושוב אך המתנחלים חזרו לעמדותיהם.

שם: ***
דרגה: סמ"ר
יחידה: גבעתי
מקום התקרית: חברון
תיאור האירוע: כל העיר הייתה מלאה בגרפיטי של "חברון יהודית" ודברים כאלה. ומגן דוד על חנויות של תושבים בחברון שזה עוד היה לפני האינתיפאדה. כל הדברים האלה משדרים מסר לחיילים, כשאתה בא ורואה מגן דוד על חנות פלסטינית ואף אחד אחר לא בא ומנקה אז זה משדר מסר לחיילים שאתה יכול לעשות לאוכלוסיה הפלסטינית מה שאתה רוצה.

מה אתה עושה?
אני אישית לא יכול לעשות שום דבר. זאת הייתה ההרגשה שלי. שאני סטטיסט. שאני ניצב בתוך ההצגה הזאתי. המערכת הרבה יותר גדולה ממני, המערכת רקובה מבפנים. ואם הייתי יכול להיות הילד ההולנדי ששם את האצבע בתוך הסכר והיה מונע מזה אז הייתי עושה את זה. אבל ההרגשה הייתה שזה כבר מוצה וכל כך מותבע וזה חלק מהממסד ולא פעולה שלך תצליח לשנות את זה.

שם: ***
דרגה: סמ"ר
יחידה: שריון
מקום התקרית: מחסום רימונים/רמאללה
תיאור האירוע:

מחלקה אחת היתה תופסת גל"בים, שמונה שמונה גל"בים, בתוך סופות ממוגנות, ככה סיורים. במסגרת הסיורים היינו עושים בעיקר תצפיות וצ'קפוסטים. צ'קפוסטים היה כביכול יותר מעניין. היו שמה כמה כפרים עוינים מאוד ועוד כמה התנחלויות בלתי חוקיות שהם גם היו עוינים מאוד, שהיה אסור לנו להיכנס אליהם בלי ליווי.

מה זאת אומרת?
היה איזה גבעה אחת שמה, שהיתה פקודה שאסור להיכנס אליה כי הם לא אוהבים חיילים. הם מטורפים שמה.

אם היו נכנסים חיילים אז מה היה?
לא יודע, לא ניסינו אף פעם. מן הסתם הפס"דים, אני יודע. לא נכנסים לשם.

התנחלות?
כן.

שם: ***
דרגה: סגן
יחידה: חיל חינוך/נח"ל
מקום התקרית: חברון
תיאור האירוע:

 

בתור תפקיד של חינוך בחברון, אחד התפקידים היה לעשות הכנות מנטליות ובתוכם סיורים במערת מכפלה, סיורים לימודיים. במהלך הסיורים הלימודיים היינו מדברים גם על הטבח במערת המכפלה של ברוך גולדשטיין. יותר מפעם אחת יצא לי להתעמת, באופן בלתי רצוני, עם מתיישבים יהודים, שלא הסכימו עם הדברים שאני אומרת. הם דרשו, אני הייתי מסבירה על הטבח במערת המכפלה לחיילים, הם היו מתחילים לצעוק עלי שלא היה מדובר בטבח, שזה היה הגנה עצמית, שהשב"כ אשם בהכל. אתה יודע, כל מיני חבר'ה שפשוט לא היו נותנים לדבר. היו מבקשים את הפרטים שלי להתלונן עלי, להגיד שרק מתיישבים צריכים להדריך, שאסור שהצבא ידריך שם, שאנחנו שוטפים את המוח לחיילים, שבכלל לא היה טבח. היה עוד דבר שהיה אסור ואני הייתי מקפידה לעשות בסיורים לאנשים חשובים, כל מיני קודקודים, זה לקחת לקבר של ברוך גולדשטיין, שנמצא ממש מעל הפיצה בקריית ארבע, בגן, ככה גן נחמד, שעל הקבר כתוב: איש צדיק, בר לבב, נקי כפיים, שמת על לא עוול בכפו, משהו כזה. והתגובות שהייתי מקבלת מהמתיישבים היו מאוד מאוד קשות, עד גידופים וקללות, שתישרפי את ועירך ובני ביתך, וכל מיני כאלה על זה שהייתי מדברת עם חיילים בכלל על הנושא של הטבח.

דרגה: סמל ראשון
יחידה: גדוד 50, חטיבת הנח"ל
מקום התקרית: חברון
תיאור האירוע:

מרץ 2003

בזמן משמרת של פטרול "30" שמשימתו היא לפטרל בקסבה המערבית של חברון, נקראתי לצאת מהקסבה ולהגיע לנקודת המשטרה שנמצאת במערת המכפלה. כשהגעתי לנקודה עם הפטרול התגלה לי שמשימתי היא ללוות שוטר במשטרת ישראל לעבר מוצב מתקנים, וזאת על מנת לספק לו הגנה מפני מתנחלי שכונת אברהם אבינו, בה הוא עובר בדרכו למוצב.